המופע שלוש עלה לראשונה ב-2005 וכעת זוכה לחידוש בלהקת בת שבע. במובן זה הוא מייצג את ההיסטוריה של הלהקה, ומעניין לצפות בו על רקע העבודות החדשות יותר – למשל "עבודה אחרונה". אפשר לחוש בזמן שעבר בין העבודות – ואפשר לחוש את הקשר החזק ביניהם. נהרין המוקדם מביא אל הבמה אנרגיה מזוקקת ומאוד לא מילולית. העבודה חזקה מאוד, והאנרגיה הולכת ונבנית, יחד עם המוזיקה, עד לשיא בסופה. התנועות זוויתיות, חדות רוב הזמן, אפשר לומר אלימות, אך נוכח בהן גם משהו פגוע וכואב. אפשר לראות אלמנטים ששוכללו ועובדו בעבודות מאוחרות יותר, והפכו להיות עדינים וסיפוריים יותר, כמו התנוחה הצידית שבה שוכב אחד הרקדנים ב"שלוש" שהופכת ב"עבודה אחרונה" למעין ריקוד עדין בכפות הידיים.

העבודה מחולקת לשלושה חלקים: בלוס בליווי וריאציות גולדברג של באך, הומוס על רקע היצירה השקטה נרולי של בריאן אינו וסקוס, עם מיקס של מוזיקה קצבית ועכשוויות. מצאתי בארכיון בת שבע אזכור לעבודה שנקראה "שלושה" שיצר עבור אריה בורנשטיין ב-1992. היה מעניין לדעת יש ב"שלוש" הומאז' ליצירה זו. שמות חלקי היצירה חידתיים. נראה כי מדובר במילים בלטינית, שפירושן: "חמוד", "קרקע", ו-"אחר". מילים אילו יכולות לשמש כסוג של עוגן לכל חלק, אבל אינן מחייבות.

כל חלק מתחיל בעמידה של הרקדנים. הרקדנים המיותרים לאותו רגע, פוסעים בתכליתיות הצידה ומפנים את הבמה. אלמנט העמידה חוזר מספר פעמים. בין החלקים מופיע אחד הרקדנים ובידו טלוויזיה – בה מוקרנת דמותו אומרת כמה מילים על החלק הבא. קטע הווידאו המוקרן ערוך באופן בו ניתן לראות שהורכב מקטעי וידאו שונים, למרות הרצף המילולי. ניתן לראות בדמות זו כמה רמות של ניתוק שהיא יוצרת – הראשון בנוכחותה השונה במרחב שיוצר המחול, אדם עומד ניצב וטלוויזיה בידו. השני בעצם זה שהדמות נוכחת על הבמה, אך מי שמדבר היא דמותה בטלוויזיה שבידה. והשלישי בעריכת הווידאו – באופן רגיל מצלמים דיבור בשוט אחד מתמשך, ולא בשוטים קצרים אשר "תפירת" העריכה ניכרת בהם.

בחלק השני של העבודה, בלוס, מופיעות 9 רקדניות, אשר נעות באוניסון, אשר נדמה שאינו מתאמץ להיות זהה לגמרי, אלא משאיר מקום לאישי בתוך הקבוצה. בכל קטע הן מתייצבות ביחד ומשם מתחילות לנוע. עוד אלמנט מעניין בסקוס הוא השימוש בחושך באמצע דואטים – זוג הרקדנים מופיע בדואט, ובמהלכו האור כבה בבת אחת, ורגע לאחר מכן נדלק, כאשר הרקדנים מחכים בעמדה אחרת.

אחד הקטעים היפים במופע הוא דואט בין שני בחורים שמזכיר לרגעים ריקוד לטיני על רקע המוזיקה של Rajesh Roshan. הנה הוא בגרסת 2005:

זוהי עבודה מאתגרת – גם לצופה וגם לרקדנים, אשר צריכים להביא למיצוי את יכולותיהם הטכניות ועומדים בכך היטב. חובבי המחול ומי ששפת התנועה של בת שבע מדברת אליו ימצא בה יופי ועניין.

שלוש מאת אוהד נהרין

כרטיסים:

באתר הלהקה: www.batsheva.co.il

או בטלפון: 03-5171471