הוזמנתי להשתתף ב"סדנת 4 אחיות", אשר מעבירות ארבעת האחיות לבית ורטהיים. הסדנה, אשר מתקיימת בורטיגו, כפר אמנות אקולוגי אשר שוכן בפאתי קיבוץ נתיב הל"ה, ואשר בו עברו לגור יחד.  נתיב הל"ה הוא קיבוץ ותיק אשר שוכן בעמק האלה. בזכות הסדנה אני שבה לבקר בו, גם בעקבות ההיסטוריה המשפחתית. הורי היו חלק מגרעין נח"ל שהתיישב בקיבוץ, שם נפגשו ושם נולדתי. את הקיבוץ לא זכיתי להכיר, הורי עזבו אותו כאשר הייתי בת מספר חודשים. הרעיון להשאיר תינוקת בת יומה בבית הילדים לא נראה לאימי, במיוחד לאחר הסבל האישי שלה כבת קבוצת כנרת. יצאתי לדרכי ביום שישי בבוקר, נוסעת בדרך מחודשת מלאת כיכרות אשר עוקפת את בית שמש ומאפשרת הצצה את הבנייה המסיבית המתרחשת בעיר, ומגיעה לכפר האמנות, מעין מקום מחוץ לזמן. מקבלים אותנו בתה צמחים על המרפסת מול הגבעות, תפוחים ותמרים. נושמים אוויר ופותחים בהכרות עם האחיות, אשר משתפות אותנו בסיפורן.

בנתניה, בבית מלא אהבה נולדו 4 בנות, מירב, נועה, טלי ורינה, או בראשי תיבות "מנטרה". מירב הבכורה מצאה את דרכה להיות הילרית ומלווה רוחנית. נועה, המוכרת מבין הארבע, היא מייסדת להקת ורטיגו יחד עם בעלה, עדי שעל. טלי היא מורה לקונטקט ומובילת פרויקט "כוח האיזון" המשלב בין רקדנים ורקדנים בעלי מוגבלויות. רינה הצעירה רקדה בלט קלאסי כבר מילדות, וכאשר שינתה כיוון למחול מודרני הצטרפה אף היא לורטיגו כרקדנית ראשית. עם פטירתה המוקדמת של האם והחלל שהותירה, חיפשו האחיות מקום בו יוכלו לגור ביחד, לגדל את ילדיהן ולתמוך זו בזו. אחרי חיפושים רבים מצאו לעצמן בית בלולים הישנים של קיבוץ נתיב הל"ה. מבתים נוחים באזור עברו ל"אשקוביות" – דירות טרומיות קטנות וצפופות בקיבוץ, והחלו להקים את הכפר האקולוגי ורטיגו, בעזרת בני זוגן והילדים. ביקרתי במקום בשנה בו נכנסו למקום, ועוד כמה פעמים מאז, ובכל פעם המקום מתייפה ומשתכלל. מלול תרנגולות חשוף, לסטודיו מרווח עטוי פרקט, קירות עשויים מחומרים טבעיים כמו במבוק ובוץ, בתי שימוש אקולוגיים ומערכת טיהור מים. החידוש האחרון (שנבנה לטובת אורחים מפונקים שכמונו) – מערכת מיזוג אוויר אשר משתמשת בקור הטבעי של האדמה, אשר הטמפרטורה בה כ-20 מעלות כל השנה. דרך חמישה פירים בעומק 100 מטר מוזרמים מים אשר משמשים את מערכת מיזוג האוויר הייחודית.

אחרי הכרות קצרה אנו מתחילות בפעילות. למרות שהפעילות לא מוגדרת לנשים בלבד, בינתיים רק נשים מגיעות לסדנאות האלו, מה שמאפשר אווירה נשית אינטימית. חימום תנועתי עם נועה, ופעילות תנועה וקונטקט עם טלי. רוב המשתתפות לא עוסקות בתנועה בדרך כלל, אך כולם נעות ומשתחררות לפי ההנחיות, מזיזות מרפק ומותן, נוגעות גב אל גב, ופוגשות את התנועה הפנימית שלהן.

מהסטודיו אנו מטיילות מספר מטרים אל הלול הקרוב, שם מחכה לנו בוץ לפיסול. מירב מנחה אותנו לפסל בחומר מתוך אהבה, אם אפשר בעיניים עצומות, ובשקט. הפטפוט שוכך, וכל אחת מתרכזת בגוש הבוץ שלה, בעולם הפרטי שלה. אין ניסיון ליצור פסל בר קיימא, הבוץ יחזור לטבע מאוחר יותר, אבל כרגע הוא יוצר בועת אהבה קטנה.

אנו חוזרות אל הבניין המרכזי, לארוחת צהריים צמחונית נפלאה אשר הצוות הכין עבורנו, אותה אני אוכלת על המרפסת ומכירה נשים מרתקות ומיד מוצאות את החיבורים.

אחרי ארוחת הצהריים הבטן מרוצה ומירב אשר לוקחת את הסיכון שנרדם מרוב נחת מנחה אותנו במדיטציה של שלווה והחזרת אנרגיה. ברגע בו אני חושבת שעם כל השלווה הזו נראה שהדבר הטוב הבא יהיה לישון, אנו חוזרים לתנועה בהנחיית רינה, אשר מטעימה אותנו בשיטת החקירה העצמית דרך הגוף שפיתחה ,"עימי". אנו מסיימות בריקוד חופשי למוזיקה מפעימה מתוך "לידת הפניקס", אחת היצירות המוקדמות והיפות של ורטיגו.

וכבר אנחנו במעגל סיום, וכל אחד לוקחת את התובנות והתחושות שאספה במשך היום ופונה לדרכה, חוזרת אל זרם הזמן הביתי שלה, אל חייה.

ראוי במיוחד לציין את היחס החם אותו קיבלה משתתפת נכה, אשר קיבלה סיוע והשתתפה בכל הפעילויות באופן מלא.

הסדנה מאפשרת הכרות וטעימה עם הטוב שיש לכל אחת מהאחיות להציע, ורומזת שכל אחת הייתה יכולה לקחת אותנו למסע עומק משלה.

סדנת 4 אחיות

ניתן להזמין סדנה לקבוצה, או להגיע לסדנה קיימת

פרטים באתר ורטיגו בכפר: eco-artvillage.org