בספר הביכורים שלו, לוקח אותנו וולש למחוזותיה של באטון רוז', בירת מדינת לואיזיאנה, ושכנתה הפחות מפורסמת של ניו-אורלינס. בספרו, נדמה כי זו עיירת ספר בה כולם מכירים את כולם, אולי כי עולמו של המספר, המתאר את ילדותו ונערותו, מצטמצם לרחובות הפרוור השקט בו הוא גר, ולחבריו מהרחוב ומבית הספר הפרטי בו הוא לומד.

וולש מעגן את הסיפור בשנים ספציפיות מאוד, דבר נדיר יחסית בספרות בדיונית. הסיפור מתחיל בהתאהבות על רקע התפוצצות מעבורת החלל הצ'לנגר, ומסתיים בהוריקן קטרינה אשר מציף את ניו-אורלינס וגורם להמוני פליטים לחפש מחסה בבאטון רוז' השכנה. בין אירועים דרמטיים והיסטוריים אלו, רצופים חייו של המספר בדרמות משפחתיות ושכונתיות – התקפה של כנימות שהשכונה מתגייסת לטפל בה, מוות של בן משפחה, ודרמות אישיות אך לא פחות משמעותיות עבורו – מעקב אחרי הנערה הנערצת, השיחה איתה, מפגש במסיבה, אכזבות. הציר המרכזי אשר מניע את העלילה הוא מקרה האונס שהתרחש בשכונה, אשר מבצעו לא נתפס.

"ארבעה חשודים היו באונס של לינדי סימפסון שהתרחש על המדרכה ברחוב פייני קריק." נפתח הספר, ובאחת אנו נוחתים ברחוב החשוך, ליד הפנס השבור, היכן שהאורב מתח חבל כדי להפיל את לינדי מאופניה, משך אותה לשיחים ואנס אותה. אדם שהכיר את הרגליה וידע מתי לחכות לה, מישהו מהשכונה.

לינדי, נערה יפיפייה וחטובה, אצנית מוכשרת, נאנסת ברחוב מגוריה, ובאחת הופכים רחובות הפרוור השקט למקום מאיים. דבר מה אפל התפרץ, אשליית התמימות נסדקה. עם התקדמות העלילה אנו מבינים כי למרות שהאנס פעל לבד, אנסים בפוטנציה יש הרבה. המספר סוקר חשודים שונים, ולאט לאט החשד המסוים יורד מהם:

השכן הפסיכיאטר אשר עוקב ומצלם את השכנים, ומחזיק חדר נעול בביתו.

הבחור בעל השפה השסועה, אשר למד להגן על עצמו ממבטי הסביבה באלימות, ואפילו אימו חושדת בו שהוא הפושע.

הילד המאומץ שאימצה המשפחה שילדי האומנה האחרים בורחים ממנה, שאוהב במיוחד להיצמד לבנות בשיעורי התעמלות.

גם הסרת החשד לא מסירה את העננה האפילה שמרחפת מעל השכונה. הסיפור מתרחש בלואיזיאנה, שלעומתה אילת נשמעת כמקום קריר וממוזג. החום בחוץ הופך לקדחת של תשוקה מיוזעת וחסרת מנוח.

המספר משתף אותנו הקוראים, כי גם הוא נחשד בביצוע הפשע, אך לא מציין אם ביצע אותו או לא. למרות שאנו מתקשים להאמין כי הוא אשם, הוא סוחף אותנו פנימה אל עולם של ספק וחשד. אף אחד לא נקי. הגיבור מתוודה כי הוא מאוהב בלינדי ועוקב אחריה באובססיביות. הוא חושף את עולמו של נער טרוף הורמונים, אשר אביו עזב את הבית והתחתן עם בחורה צעירה. אנו ממשיכים להיות מוטרדים כאשר אנו נחשפים לאופן בו לינדי הופכת למושא תשוקותיו הפנטסטיות, וטרדה זו אינה מרפה לאורך כל הספר.

בקריאה נשית, הספר הזה טורד אף יותר. הקו בין דמיון למציאות נראה מטושטש עד אימה. הנשים נראות כמושאות תשוקה, משתוקקות לגבריות, חסרות עצמיות. האלימות הגברית המודחקת נראה כאילו תפרוץ כל רגע, ואף פורצת. סוף הספר מנסה להאיר את העלילה מזווית אחרת, אופטימית, אך לא בטוח שהוא מצליח להרגיע אותנו הנשים, ולהחזיר בטחון בגברים ובגבריות.