יש עוד קצת קסם בעולם
המתבגרת שלי הושיטה לי ספר שכותרתו "קמצוץ של קסם" ואמרה "את חייבת לקרוא אותו"
"יותר מאשר את הקודם שנתת לי?"
"כן"
אודה ואתוודה, אני אוהבת ספרי נוער. לאלו שכתובים היטב יש קסם מיוחד – העלילה בדרך כלל סוחפת, האהבה גדולה, הכאבים חדים. אבל כחובבת ספרי פנטזיה דווקא מספרים שנושאים את השם "קסם" בכותרתם אני קצת חוששת. אולי הקסם יישאר בכותרת, ולא יקסים אותי בין הדפים?
ביתי הושיטה לי את הספר בתזמון טוב, כאשר הראש שלי כבר נפוח מקריאה על אמנות ישראלית וספרי לימוד. אז פתחתי, והתאהבתי. התאהבתי קודם כל בפליסיטי שרואה את המילים של האנשים והחפצים מסביבה. היא רואה אותן באופן כל כך מוחשי, שגם לי נהיה כמעט סרט מצויר מולי, עם מילים שעשויות מאור שמש נמס, ומעשן, מילים אמיצות, מילים שעפות כמו טילים, מילים שמזדחלות על הקירות ושמלבלבות כמו פרחים.
הספר נפתח כאשר פליסיטי, אחותה הקטנה ואימה מתקרבות לבית דודתן ב"בקעת חצות". מקום שפעם היה בו קסם, אך כיום כבר אין. כמובן שאין כמו הנסיעה בלילה אל "בקעת חצות" תחת "ירח חצות" כדי לרמז על ההפך – חצות הוא הזמן בו הרוחות והקסמים מתעוררים, לא?
פליסיטי מנוסה ב"ימים ראשונים" בבית ספר. כל כמה חודשים תוקפת חוסר מנוחה את אימן והן נוסעות הלאה, למקום חדש, להתחלה חדשה. וכרגיל, המילה "בדידות" מלווה את פליסיטי ביום הראשון בבית הספר החדש, עוקבת אחריה מאז שהיא זוכרת את עצמה ושוב מתפתלת לה על השולחן בקפיטריית בית הספר ההומה. כפי שאומרת פליסיטי – "אני די בטוחה שסביבת המגורים הכי טבעית של בדידות היא קפטריה של בית ספר".
אבל ההתחלה הזו שונה מכל ההתחלות האחרות. גוש קטן של ניר פוגע במצחה במסדרון – מכתב מה"בידל" – שיש לו ידע איך לעזור לאנשים. וכשפוגשים מישהו כזה, אפילו אם הוא ילד בכיסא גלגלים, מה יכול כבר להשתבש?
כמובן שהכול משתבש, וגם מגיע לתיקונו לאט לאט. הדמויות הצבעוניות שבסיפור צריכות לגדול ולצאת מדפוסי העבר שלהן, סודות יעלו וגם יתפענחו בהדרגה, והקסם יזרום שוב בבקעת חצות. אחת השחקניות הראשיות היא הגלידה שמגיע בשלל טעמים, כולל הטעם המיוחד "זריחת האוכמניות" שכל כפית ממנה מציפה זכרון – מר או מתוק. לויד מגלה כלפי שלל הדמויות חמלה רבה, ואין בהם רעים וטובים. העלילה הנרקמת מצליחה להשאיר מתח ועניין לכל אורכה.
הקסם שבספר לא נובע מעיסוקו בקסם, אלא מרבגוניות הקסם והציוריות בו הוא מתואר – היכולת להפריד צללים מאנשים, היכולת לשיר כך שכולם ירקדו, היכולת לראות מילים, היכולת להקשיב לשיר הלב שאומר:
כן!
כן!
כן!
הוא אמנם מתויג כספר נוער, ומגיע בגרסה לא מנוקדת, אבל גם ילדים צעירים ייהנו ממנו מאוד יחד עם המבוגרים שמקשיבים ללבם ועדיין מחפשים את הקסם מסביבם.
"קמצוץ של קסם"
מאת נטלי לויד
הוצאת הכורסא ומודן
