אירועים, הצגות, מחזמר, תערוכה

המסתורין של ארלוזורוב

בשביל רבים מאיתנו, ארלוזורוב הוא שם של רחוב, אך חיים ארלוזורוב האדם היה מדינאי משפיע עד להרצחו ביריית אקדח ביוני 1933, בהיותו רק בן 34. השערות רבות פורסמו ביחס לרצח. הרוצחים שהועמדו לדין יצאו זכאים, וועדת חקירה שנים רבות אחר כך קבעה שאינם אשמים. האם נרצח על ידי גורמים רוויזיוניסטים בשל מגעיו עם הנאצים להסכם שיאפשר הגיעה ליהודי גרמניה? או נרצח על ידי בחור ערבי, שהודה ואז חזר בו מהודאתו? או אולי על ידי שליחי הנאצים ששנשלחו כדי להסתיר רומן שהיה לו בצעירותו עם אשתו של גבלס? האם עדותה של אשתו סימה שזיהתה את הרוצחים אמינה? ומה קרה בבית החולים – מדוע לא הצליחו לעצור את הדימום?

עם החומרים העסיסיים האלה נוצר המחזה אשר כתב רז וינר וביימה של יוליה גיניס. סיפור המסגרת הוא צילומי מחזמר, אשר מביימת תמרה ברנק. חברי הקבוצה הם השחקנים ואילו הצופים הם הניצבים במחזה, אשר מקבלים הוראות בימוי בקולה של תמרה שנישא ברמה בבית, אך היא עצמה אינה נראית.

תיאטרון מסתורין. צילום: ענבל כהן חמו
תיאטרון מסתורין. צילום: ענבל כהן חמו

ההופעה מתחילה ברחבה לפני בית העיר, שחקני הקבוצה מופיעים במעין תהלוכת אבל, כאשר מדי פעם הם משמיעים נאומי אבל שהושמעו בעקבות הרצח, של ביאליק, בן גוריון ואחרים. הקהל מוזמן לשים פרחים על הארון, ולהיכנס לתוך בית העיר.

ה"ארון" של ארלוזורוב, מונח ברחבה. צילום: ענבל כהן חמו
ה"ארון" של ארלוזורוב, מונח ברחבה. צילום: ענבל כהן חמו

הבית הופך לזירת התרחשות אינטנסיבית. הניצבים מופנים לאזורים שונים של הבית, שם מתרחשות סצנות שונות – בית החולים, חדר החקירות, חדר האיפור, בית הקפה ועוד. הכול מתוזמר להפליא, ובדרך פלא כל אחד מצליח לראות את כל הסצנות, בלי צפיפות יתרה. המחזה אינו מנסה לעקוב אחרי האירועים ההיסטוריים במדויק, אלא משתמש בהם כבסיס ליצירת עולם דקדנטי מוקצן השם ללעג את הסדר הטוב, את החוק ואת האפשרות לאמת אחת מובחנת.

אבל מוקצן. צילום: ענבל כהן חמו
אבל מוקצן. צילום: ענבל כהן חמו

האירוע כולו הופך להפנינג גדול, כאשר הצופים מסיירים במבנה, בתערוכה המוצגת, ובין האירועים. חולשתה של ההצגה עומדת במתח בין תאטרון אשר בונה עלילה וסיפור בעל נפח ובין הצגה שמתמקדת בפן הויזואלי. ניכר כי בהפקה זו בחרו להתמקד בפן הויזואלי, אך כשיש טקסטים רבים שנאמרים בדיקציה שקשה לפענוח, הדבר פוגם בחוויה הכוללת.

תיאטרון מסתורין, חוויה ויזואלית. צילום: ענבל כהן חמו
תיאטרון מסתורין, חוויה ויזואלית. צילום: ענבל כהן חמו

 

מי רצח את ארלוזורוב – המחזמר!/תאטרון מסתורין

בימוי, ניהול אמנותי, עיצוב תלבושות וחללים: יוליה גיניס

מחזה, דרמטורגיה ובימוי: רז וינר

עיצוב תלבושות: אולגה רוס

שחקנים יוצרים: ליאור אבשלום, איב איילין, רותם כהן, ליאת בניון, דני ברוסובני, סטפני חריטו, אורי לבנון, דנה פורר, יורה קזנצב, מיה שניידרמן, ברק שרון

מוזאון בית העיר, רחוב ביאליק 27, תל אביב

למידע נוסף