בחורה בשמלה כחולה רצה. היא רצה ורצה. במקום.

הריצה הבלתי נפסקת על גבי ההליכון, נותנת קצב להופעה דינמית, מלאת עניין והתרחשות.

אוהד נהרין אומר: "אין סיפור אחד, יש מלא סיפורים", והעבודה האחרונה הזו מלאה בסיפורים. נראה כי העבודה נשזרת מסיפור במקביל לסיפור, בקצב מסחרר. סיפור על ריצה במקום, סיפור על יחיד שנע כמו מים ועל חיבור בין שניים. סיפור על קבוצה שמסתירה סוד, סיפור על מלחמה, על כניעה. סיפור על מיליטריזם וגם אולי הצעה לשלום.

משהו מהודק בעבודה האחרונה. הסיפורים זורמים הלאה והלאה. בחורות בתנועה קצבית שמזכירה ראש של יען, מגלות מאחוריהן אדם לכוד בידיהם של אחרים. הרקדנים מתפשטים ומחליפים בגדים ללבן. לרגע נעלמים חלק מהרקדנים – מעל הבגד הלבן לבשו לפתע שחור ונעלמו מהעין. השחור הופך אותם לכוהנים בתנועה ריטואלית. ופתאום, תמונה יפיפייה שהזכירה לי את ימי הגן – הבחורות שוכבות על הרצפה, מעין פרחים נעים. הן פורחות בתנועה עדינה של כפות הידיים והרגליים. והבחורים עפים ביניהם, וידיהם נעות במהירות שהעין לא קולטת. ועוד תמונה – אחד הרקדנים מתחיל בתנועה מכנית שחוזרת על עצמה. האחרים מצטרפים, כל אחד עם התנועה שלו, ויוצרים מכונה גדולה שלא עושה דבר. ושוב שוברים את המכונה ויוצרים חדשה. המראה מהפנט.

התאורה עשויה להפליא גם היא, ויוצרת מרחב משתנה – האם רצפת הבמה שחורה או לבנה? התאורה מסתירה, מגלה ומבלי שנשים לב למנגנון שלה כבר נלכדנו בתמונה שנוצרת. המוזיקה המקורית תורמת את חלקה – ממוזיקה קצבית לשירה אתנית איטית, לטכנו – מתחברת להתרחשות ומניעה אותה.

הסיום, אולי באופן אופייני לנהרין – בקרשנדו. המוזיקה גוברת. אחד הרקדנים מתחיל לחבר מיקרופון שעומד מאחור בצלוטייפ. רקדן אחר מפעיל רעשן ענק, ואחר נראה כעוסק באוננות שמתבררת כניקוי נשק נמרץ. דגל לבן מתרומם, והרצה הבלתי נלאית מניפה אותו. נשמע פיצוץ. רעש הצלוטייפ מתווסף לפס קול. איש הצלוטייפ יוצר יחד עם המיקרופון מבנה דמוי אוהל וממשיך הלאה, מחבר בצלוטייפ את הרקדנים העומדים על הבמה לסבך אחד גדול ומחובר. הם עומדים, רוטטים במקום. סוף.

הסמלים ברורים ועם זאת, לא נענים לפירוש חד משמעי. הרבה סיפורים נטווים בעבודה זו, אולי קצת בגודש אפילו, ונראה כי חלק מהם עוסקים בפולחן הנשק והכוח, אך יש רבים אחרים. אני מציעה לראות בעצמכם ולבדוק מהם הסיפורים שאתם מגלים. כמו בחידוני הרשת שאני רואה חדשות לבקרים בפיד שלי – איזו מילה אתם מגלים בתפזורת? מה זה אומר עליכם?

"עבודה אחרונה" מאת אוהד נהרין בביצוע להקת בת שבע

עיצוב תאורה: אבי יונה בואנו

עריכת ועיצוב פסקול: מקסים וואראט

מוסיקה מקורית: גרישה ליכטנברגר

עיצוב במה: זוהר שואף

עיצוב תלבושות: ארי נקמורה

רוקדים: רייצ'ל אוסבורן, ברט איסטרלינג, אייר אלעזרא, אוליביה אנקונה, בילי בארי, מריו ברמודז גיל, עומרי דרומלביץ', זינה (נטליה) זינצ'נקו, עדי זלטין, רני לבצלטר, אורי משה עופרי, שאמל פיטס, אוסקר ראמוס, איאן רובינסון, ניצן רסלר, שין-יי שה, מעיין שיינפלד, אור מאיר שרייבר