זו הפעם הראשונה שהזדמן לי להגיע לאירועי חג החגים בחיפה, אירועים אשר מציינים את החיבור שמתקיים בחיפה בין אוכלוסיות בנות שלוש דתות – יהדות, נצרות ואסלאם. שמחתי לגלות מגוון של אירועים ורחובות שוקקי פעילות. 

בטיול השבת הספקתי לבקר במוזיאון חיפה לאמנות שבו מתקיימת תערוכה מעניינת וצבעונית בנושא: "מאנדי וורהול ועד היום: התרבות,הצבע, הגוף" העוסקת בפופ ארט ובאופ ארט, ועליה כתבתי בהרחבה בפוסט הקודם. אם תבואו ביום המתאים, תוכלו לראות במוזיאון גם עבודת מחול של סופי קרנץ, להעשרת החוויה המוזאלית.

בית הגפן, מרכז תרבות יהודי ערבי, נמצא במרחק קצר ממוזיאון האמנות בעיר. שמחתי לפגוש שם צוות נשי ברובו ומעורב במוצאו. במקום מוצגת תערוכה מרתקת של אמנים ישראלים, פלסטינאים, הודים ופקיסטניים. מתברר כי כמו ישראל, גם הודו ופקיסטן היו בשליטת המנדט הבריטי ועברו תכנית חלוקה בשנת 1949. בתערוכה יש מבטים שונים אל הקונפליקט המקומי שלנו ואל הקונפליקט המקביל בהודו ופקיסטן, שם בוצעו חילופי אוכלוסיות בסדרי גודל של מיליונים, ורבים נותרו פליטים בארצם ובארץ השכנה.

הגבול בין הודו לפקיסטן מעסיק שני אמנים בתערוכה, פקיסטני והודי. מחמוד הפקיסטני מתבונן על שני הצדדים של מעבר גבול בין הודו לפקיסטן, ומושא ההתבוננות שלו הוא הקהל שמתאסף לטקס סגירת הגבול. הגבול עצמו נעדר מהעבודה, ואנו מוזמנים לעבור בין שתי המדינות, בפס הצר בין שתי הקרנות וידאו של הקהל משני הצדדים. במעבר על קו הגבול, בחדר החשוך, בין המסכים המציגים את הקהלים משני הצדדים, חשבתי עד כמה צר הוא השטח אותו תופס הגבול, ומה גדול הוא המקום אותו הוא תופס בחיינו. בחלל המרכזי של הגלריה, האמן ההודי בפטיסט קואלו חוקר בעבודות שונות את מוצב הגבול הנמצא בקרחון סיאצ'ין. זהו מקום קפוא ומבודד, שהטמפרטורות בו יורדות ל-60 מעלות מתחת לאפס. הוא מתבונן באבסורד הקיום במקום קיצוני שכזה רק כדי לשמור על גבול, ובהתארגנות הנדרשת לשם כך, בעבודות וידאו מהפנטות בטכניקת סטופ מושן.

שילפה גופטה, אמנית הודית עוסקת באופן בו תופסים האזרחים באזורי קונפליקט את המרחב. היא מבקשת מתושבי אזורי מחלוקת בעולם לצייר מפה של האזור מזיכרון. 100 ישראלים בוגרים נענו לבקשה, והתוצאות מפתיעות ומעוררות מחשבה על האופן בו אנו תופסים את המרחב שלנו.

הדס סייפן מצלמת במקלטים. היא שוהה בהם תקופה ומצלמת תמונות נקיות ואסתטיות שכביכול אין בהן זכר לעימות ולאנשים השוהים במקלטים אילו.

סמוך לבית הגפן נמצא וואדי ניסנס, בו ביקרנו בחנויות עטורות קישוטים לחג המולד ובהפעלות שונות לילדים. עוד כמה מטרים משם, צפינו בתהלוכה חגיגית של הצופים המקומיים עם תופים ותלבושות ייחודיות.

ירדנו אל העיר התחתית, למוזיאון העיר חיפה, שם מוצגת תערוכה בנושא אדריכלות ערבית, הכולל שרטוטים וגם עבודות אמנות בהשראת האדריכלות הערבית. זכינו גם להסברים מאלפים מהאוצרת קרן בן הלל על מבנה הבתים הערביים בחיפה אשר מושתתים על חלק מרכזי ממנו יוצאים החדרים, וכיצד מבנה זה מתפתח בוילות גדולות יותר.

תערוכה נוספת באותו מוזיאון היא של חמודי ג'נאם, אשר מצלם את אנשי העיר התחתית במגע אנושי חם.

כל אלו הן רק טעימות ממה שיש לחיפה להציע בימי חג החגים, העיר שמשלבת מסורות דתיות, ישן וחדש, הרים ונמל, ונוף עוצר נשימה.

 פירוט האירועים נמצא באתר חג החגים, ותוכלו למצוא שם מידע רב על תערוכות ואירועים מיוחדים שמתקיימים בעיר.