בתערוכה רטרוספטקיבית במוזיאון תל אביב, מעלה רועי רוזן מבחר מיצירתו הענפה, בעזרת שני אוצרים, גלעד מלצר ויהושע סימון. רוזן, רשם וצייר מבריק, לא מסתפק באמצעים גרפיים ביצירתו. הוא בודה דמויות ויוצר עבורן גוף עבודה מלא – רישומים, ציורים, ספרים, קטעי וידאו, תמונות. הדמות המומצאת אינה פסאדה שרוזן מתחבא מאחוריה, אלא אדם שלם, שיצירתו "מתגלה" על ידי האמן. על הקונצרט הזה מנצח רוזן ביד אמונה, וניתן לחוש את רוחו מרחפת מעל הדמויות שלו – במיוחד בסגנון הגרפי של היצירות, ובנטייתם של היוצרים למורבידיות ולמיניות בוטה.

חייה ומות כאווה בראון 1995-1997

הדמות הראשונה שרוזן נגע בה היא אווה בראון, אהובתו של היטלר. רוזן מציע למבקר לצאת מעמדת הצופה וצעד אחר צעד, להשיל את זהותו ולהיות אווה בראון, להיכנס לגופה, ולחוות את המסע מתום ואהבה אל הרוע הצרוף והגיהינום. טקסטים גדולים עומדים כדגלי מצעד לאורך הקירות, הצופה מקיף את החלל וצולל לעולמה המסוייט של המאהבת, בליווי הרישומים הנראים כמגזרות נייר. לרגע נראה שאנו מסתכלים באיורים לספר ילדים, עד שאנו מתעמקים בתוכן התמונות, פרובוקטיבי ומלא סמלים. 

ז'וסטין פראנק 1998-2005

הדמות המלאה הראשונה שיצר רוזן היא ז'וסטין פרנק, אמנית וסופרת יהודיה-בלגית שיצרה בין פריס לתל אביב, לפני מלחמת העולם השנייה. יצירתה של פראנק משלבת סימבולים יהודיים וארוטיים. לתערוכה של פראנק מתלווים גם ספר המתאר את חייה, צילומים שלה בתל אביב ועוד. בחלק זה של התערוכה, רוזן מזמין אותנו לחרוג מהקופסה המוזיאונית הלבנה, וצובע את הקירות בצבעים עזים.

מקסים קומר-מישקין, 2011-2013

מקסים קומר-מישקין הוא דמותו הבדויה האחרונה של רוזן (עד כה). קומר-מישקין הוא אמן צעיר שהיגר ממוסקבה לתל אביב. מתוך אי קבלה והתבדלות מהחברה הישראלית, ייסד בה קבוצת אמנים בשם "הקבורים בחיים". עיקר התערוכה הוא ספר מצויר שיוצר קומר-מישקין, המספר על סיוט של ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה הכול יכול. מדף לדף האירועים מסלימים, והופכים להתעללות על ידי חפצים מונפשים, ולרצח. בנוסף לסדרת ציורים זו, יש "ציורים מוקדמים" של קומר-מישקין, מניפסט של "הקבורים בחיים" וחומרי וידאו. עריכתו של סרט נוסף צפויה להסתיים בקרוב ולהיות מוצגת בבכורה במסגרת התערוכה.

רועי רוזן

אחד מחללי התערוכה מוקדש לרועי רוזן שלא בדמות. מוצגים בו ציורי ההלוויות של רוזן– כעיניים שמנצנצות בלילה אפשר לראות זוג אישונים, ובאחד מהם משתקף מה היה רואה האמן לו היה פוקח עיניים בקברו. רוזן מייצר ציור חדש לסדרה זו כל כמה שנים, ובכל ציור מופיעים אנשים ומוטיבים הקשורים לזמן היצירה שלו.

בחלק זה של התערוכה נמצאים גם דיוקנאות המרטירים ודיוקנאות עצמיים מצופים. רוזן מציב את עצמו במקום דמויות מרטיר שונות ומצייר את עצמו בחום עם זהב. האם האם הצייר עשוי משוקולד או ממשהו אחר?

הסוחר העיוור

בחלל נפרד במוזיאון מוצגים רישומים מתוך 'הסוחר העיוור' (פרפרזה על הסוחר מוונציה של שייקספיר). רוזן מאתגר את עצמו ומצייר את רישומיו של שיילוק בעיניים מכוסות.

ליד תערוכת הסוחר העיוור מצוייה פינה בה ניתן לעיין בספרי האמן של רוזן – הספרים שכתב עבור הדמויות השונות, ספרי ילדים ועוד. לא כדאי לפספס.

במסגרת התערוכה מוצגים גם עבודות וידאו של רוזן, הסרטים מחולקים לשלושה מקבצים בני שעה, שיוקרנו בכל שעה עגולה.

התערוכה ה"קבוצתית" מביאה אלינו את עולמו העשיר של רוזן, יוצר מוכשר ורב תחומי. כל אחת מהדמויות שלו מרתקת בפני עצמה, על ההיסטוריה שלה שרוזן טווה, וכולן ביחד יוצרות פסיפס רב קולות שמחייב ביקור נינוח במוזיאון, קריאה והשתהות.

רועי רוזן: תערוכה קבוצתית

מוזיאון תל אביב לאמנות