ב2/6 תפתח במוזיאון ארץ־ישראל (מוז"א), הביאנלה הראשונה לאומנויות ולעיצוב תל אביב, תערוכה מקיפה של אמנות, אומנויות ועיצוב, בדגש על קרמיקה, זכוכית, צורפות, טקסטיל ונייר. הביאנלה, שתתפרש ברחבי המוזיאון תציג לראשונה זה לצד זה, את התחומים השונים כשהם משולבים זה בזה, תחת הכותרת "גוף ראשון. טבע שני". ביאנלות קודמות שהתקיימו במוז"א התרכזו בחומר יחיד – נייר, קרמיקה, זכוכית, וזו הפעם הראשונה שהתערוכה כוללת שילוב חומרים ולכן גם בהיקף גדול הרבה יותר. התערוכה שהייתה אמורה להיפתח בסוף מרץ עמדה מוכנה וחיכתה לקהל שיוכל להכנס בשעריה, וכעת תיפתח לקהל, ללא אירוע פתיחה החגיגי שתוכנן.

טסי כהן פפר היא אחת האמניות שתציג בתערוכה. כהן פפר (73) היא ציירת ופסלת, ואני עוקבת זמן רב אחרי עבודותיה. היא ילידת ארגנטינה, ולמרות שהיא בארץ מגיל 17, המבטא עדיין נמצא בדיבורה. היא נשואה ליעקב כהן, אדריכל נוף ואמו של הזמר והשחקן מאור כהן.

במיוחד חביבות עלי עבודות הפיסול שהיא יוצרת, מלאות הומור, וגופניות מאוד.

עבור הביאנלה, יצרה פפר כהן גוף עבודה חדש, העשוי מטקסטיל. הטקסטיל כבר נכח ביצירות קודמות, אך בעבודות אלו הוא השליט, יחד עם אוסף של אביזרים – כפפות צמר, סרטים, פאות, כדורים רכים ועוד. העבודות נראות כמעין שקי אגרוף שחורים וגדולים, מינימליסטיים ועשירים כאחד. השחור שקט וסוער – מרחוק הפרטים נבלעים בו, ומקרוב מתגלה העושר החומרי והצורני.

ביקרתי את פפר כהן בסטודיו המרווח שלה בדרום תל אביב. בסטודיו תלויות עבודות העבודות השחורות במעין יער צפוף.

פפר כהן: "שני דברים השפיעו עלי בעבודה זו – בשיעור היוגה שאני הולכת אליו, יש שרשרת ועליה חתיכת בד שמקפלים אותה. שנית, אני הולכת בחוץ ומצלמת בטלפון דברים שמרתקים אותי – כל העניין של הרכבת הקלה, משגע אותי – כל הצינורות העגולים השחורים של הרכבת שאני רואה, צינור שחור כרוך על עץ, צינורות שחורים שיוצאים מהרצפה."  צוחקת – "לפחות עבור העבודה שלי יש תרומה לרכבת הקלה. הייתה לי חברה, טליה שפירא, הייתה אומרת 'תגידי, את רואה את הכול?', אז כנראה שכן".

"האתגר הוא מאוד גדול, לא לעשות משהו עיצובי מדי ולא דקורטיבי מדי. יש כאן כפפות, שער מלאכותי, פרווה, סוגי סרטים. כשאני רואה מה קורה בדרום תל אביב, שכל החנויות הקטנות הופכות למסעדות, אני דואגת. אני משתגעת על החנויות האלה. אני לוקחת את החומרים מעולם של יומיום. כשאני הולכת ליד רכבת ההגנה אני רואה את החנויות האלה, של אנשים שעובדים וקונים, או חנויות של חומרי בנין ופרזולים. לא החנויות המעוצבות. בכל המגרות שלי את יכולה לראות את הסרטים, סוגים של כפתורים."

ענבל: בעבודות קודמות שלך היה נראה כאילו החומרים ישנים, קיימים וכאן החומרים נראים חדשים?

פפר כהן: "בעבר זה היה מעורבב, לפעמים השתמשתי בקיים ופיסלתי בו ולפעמים יצרתי חדש. אני לא הולכת ברחוב ורואה דברים. אלו אמנם דברים של יום יום, אבל הם יוצאים די נקיים, מעוצבים. הם מקבלים ערך מתוך העבודה שלי. השימוש שלי בחומרים מאוד מדוד. אני לא רוצה ליצור עושר של רוקוקו. הקו הוא נקי. גם התליה פשוטה מאוד, ווים ושרשרת. יש גם משהו יפה בזה שהם קצת זזים, עם הרוח, או עם האוויר של המזגן".

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב תל אביב 2020

מוז"א – מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב

סמנכ"לית ואוצרת ראשית מוז"א, ומייסדת הביאנלה: ד"ר דבי הרשמן

אוצרים ראשיים: אנריאטה אליעזר ברונר, יובל סער

אוצרי משנה: מירב רהט, ניר הרמט, ליאורה רוזין

פתיחה:  2/6/2020

נעילה: פברואר 21