לו היינו נודדים במקרה אל האולם במוזיאון תל אביב שבו מוצגות עבודותיה של האמנית האמריקאית טרין סיימון ומדלגים על הטקסטים המלווים, היינו תוהים לעצמנו מה עבר בראש האוצרת הנהדרת רותי דירקטור במוזיאון תל אביב, כשהחליטה לשים 16 סידורי פרחים ענקיים על הקירות. אמנם מצולמים להפליא, ובכל זאת… סידורי פרחים. אך קריאה מעמיקה בעבודתה של סיימון משנה את כל התמונה – והופכת את סידורי הפרחים הכמו בנאליים לעבודה מרתקת שיש לה הרבה מה לומר על ניירת וכוח ההון, כשם התערוכה, או אם תרצו – על מציאות חיינו.

התערוכה עוסקת בהסכמים – רבים מהם נחתמו אך לא שרדו את פגעי הזמן, בדיוק כמו סידורי הפרחים המרשימים שליוו אותם. מתוך צילומי חתימות הסכמים היסטוריים, חקרה סיימון את סידורי הפרחים המופיעים בתמונות. בעזרת בוטניקאי זיהתה את הפרחים שהופיעה בה, והזמינה מבורסת הפרחים אלסמיר בהולנד את הפרחים מכל רחבי העולם. חלק מסידורי הפרחים הם "בלתי אפשריים" – כמו ציורי הטבע הדומם ההולנדי – הם כוללים פרחים שלא צומחים באותו מקום ובאותה עונה. בטקסט המצורף מתארת סיימון את ההסכם שאותו ליוו סידורי הפרחים ואת כישלונו – כמו הניסיון של חברה קנדית להקים מערכת דואר עם מיקוד בלבנון לאחר הרס לבנון במלחמת האזרחים – הנאיביות באמונה שכה קל לשקם מדינה בעלת תשתית הרוסה, שהרחובות בה כה חרבים והבתים מצוינים בתיאור כמו "הבית מול בית המרקחת", כי לא נותרו עוד שמות ומספרים. מערכת הדואר אכן שוקמה, אך המערכת המוסדית לא השתמשה בשירותיה והמיזם נכשל.

בצילומיה משחזרת סיימון את סידור הפרחים המקורי, אך מתירה לעצמה חופש מסוים. למשל בסידור הפרחים המלווה הסכם פקיסטני – סיני לשיתוף פעולה בנוגע למערכות ניווט, הסייפנים יוצאים נראים כמו יצאו למסע ניווט משלהם.

לעיתים כוחו של סידור הפרחים הוא במה שאין בו – צמח מטפס פשוט אשר מלווה הסכם להשבת יצירות אמנות למקומן – אולי אף הוא לא מאמין בהתממשותו.

כאשר התמונה שהיגיעה לידיה של סיימון היתה בשחור לבן, גם השחזור נעשה בשחור לבן. כזה הוא זר הפרחים המלווה את הסכם המסגרת שחתמו סדאם חוסיין והנשיא הצרפתי שיראק לשיתוף פעולה גרעיני. אותו כור שהותקף וחלקו נהרס מאוחר יותר על ידי מטוסי חיל האוויר, במתקפה המונעת הראשונה בהיסטוריה על מתקן גרעיני.

גם מזלה של אוקראינה לא שפר עליה, למרות הזר המרשים שלוויה את המזכר המדיני שבו ויתרה על הנשק הגרעיני שנותר בתחומה, ובו זכתה לערבויות בנושא בטחונה מארה"ב בריטניה ורוסיה. הרבה זכר לא נשאר מהסכם זה ביום בו פלשו אליה כוחות רוסיים, והקונפליקט נמשך עד היום.

כל סידור פרחים צולם 12 פעמים בווריאציות שונות, והפרחים שבו יובשו במכבשים. סיימון יצרה פסלים, אשר כל אחד מהם מורכב ממכבש פרחים מבטון שאותו יצרה, ועליו מונחים דפי הטקסט של התערוכה ולצדם פרחים מיובשים מכל סידור. הערימה חוזרת על עצמה בכל פסל, אך הפרחים המיובשים וגם צילום הסידור ייחודי לאותו פסל. את הערמה אפשר לפתוח בכל דף ולפגוש סידור פרחים אחר.

בכל בצילום, סידור הפרחים תופס חלק קטן מהתמונה (לא יותר מחצי), השאר נשאר חופשי לשדות צבע, התואמים את מראה השולחן והרקע עליו צולמו הפרחים במקור. שדות הצבע האלה מזכירים לנו דגלים חדשים ומומצאים של מדינות שלא יקומו לעולם.

עבודתה של סיימון משלבת תמיד טקסט ותמונה – ללא הטקסט עבודתה נשארת פשטנית או סתומה. הטקסט הוא מרכיב אינטגרלי, ולכן נמצא בתוך המסגרת ולא כטקסט תיאורי מבחוץ. גם המסגרת עצמה היא חלק מהעבודה – היא עשויה ממהגוני ומתכתבת עם הריהוט הכבד והמפואר של האו"ם.

סיימון, אישה דקת גזרה וביישנית, מזכירה נערה שהרגע יצאה מהעיירה במערב התיכון של ארצות הברית. בהרצאתה במוזיאון סיפרה גם על עבודות קודמות – אחת מהן עוסקת בשושלות משפחתיות. במקומות שונים בעולם היא צילמה משפחות, כאלה שחסרים בהן בני משפחה מסיבות שונות, כאלה שבחרו לא להצטלם מסיבותיהם – כולם מיוצגים בתמונה אשר מספרת סיפור של משפחה אשר מייצג תופעה ומקום. בהודו צילמה שושלת משפחתית של אדם אשר קרוביו הצהירו עליו כי נפטר, כדי לזכות בירושה באדמותיו. שורה של אנשים שלא קיימים מבחינת החוק במדינה. כולם חיים ומצולמים, מלבד מספר נשים אשר בחרו לא להצטלם מטעמי צניעות. נראה כי בין האנשים הלא קיימים, הנשים קיימות אף פחות.

עבודתה של סיימון מעוררת יראה בהיקפה ובעומקה. היא עובדת על פרויקט יחיד בכל תקופה, כאשר פרויקט יכול לקחת אף 4 שנים. בזמן זה היא חוקרת את הנושא, אוספת כל בדל מידע, ומחפשת את הדרך הטובה ביותר להציגו. היא מצלמת באופן מוקפד – גם כשהיא נוסעת בעולם ומצלמת אנשים היא לוקחת אתה ציוד שיאפשר לה לצלם את כולם בתנאים זהים, ובתאורה שווה. אין פשרות ואין קיצורי דרך כאשר היא יוצרת את אמנותה רבת העצמה.

תקצר היריעה ברשימה זו לתאר את כל עבודותיה המרתקות של סיימון, אך אפשר להשאיר טעם של עוד עם העבודה האינטראקטיבית imageatlas – זהו אתר שמשתמש במנועי חיפוש ממדינות שונות כדי לחפש מילה, כל מילה מתורגמת לשפת המקור ואז עוברת חיפוש במנוע החיפוש המקומי. התוצאות מעניינות. השוו למשל את המילה love, שנותנת תוצאות דומות במקומות שונים, למילה hate, ותוצאותיה המגוונות. או בין חיפוש על woman שמעלה נשים בשלל תנוחות פתייניות, וman שמעלה גברים שרובם בבגדי עסקים. http://www.imageatlas.org

טרין סיימון, מוזיאון תל אביב

התערוכה תוצג עד 28 ינואר 2017

לתערוכה באתר מוזיאון תל אביב 

לאתר של טרין סיימון