נדמה שהבאוהאוס נשאר נושא מעניין לחקור בו, גם אחרי כמעט 100 השנה שחלפו מאז היווסדו ב- 1919. בית הספר היה פעיל רק 14 שנה, אך התפיסה המהפכנית שאותה הביא לתחום העיצוב והאדריכלות ממשיכה להיות רלוונטית גם היום. בתערוכת הבאוהאוס החדשה במוזיאון תל אביב מנסה האוצרת יולנטה קוגלר להציע שרוח הבאוהאוס עדיין אתנו, משתנה לפי רוח הזמן, הצייטגייסט. כאז כן היום, אנו בתקופה של שינויים רדיקליים, ונדרשת חשיבה חדשנית כדי להתמודד אתם ולמצוא פתרונות המתאימים לתקופה.

בתערוכה, פרי שיתוף פעולה בין מוזיאון תל אביב למוזיאון ויטרה לעיצוב מציגה מוצגים למעלה מ- 400 פריטים מתחומי העיצוב, האדריכלות, האמנות, הקולנוע והצילום – מוצגים היסטוריים וגם עדכניים.

תל אביב שהייתה כר הניסוי של אדריכלים יוצאי הבאוהאוס ובה מבנים יפים מאוד מתקופה זו, מזמינה אותנו להכיר ולזכור את הפן האדריכלי של הבאוהאוס, אך השפעתו של הבאוהאוס נרחבת ומתפרשת בעיקר בתחום העיצוב, אליו הביא גישה חדשנית לחיבור בין אומנות ותעשייה – העיצוב לא כסגנון אלא כתפיסת עולם לחיים ושיפור חיי היום יום בעזרת פתרונות חדשניים לחפצים ולמבנים.

בתערוכה נוכל לראות את כסא ואסילי הקלאסי – הפעם הראשונה שיצרו כסא שאינו בעל 4 רגליים. גם החומרים היו חדשניים לזמנם – צינורות פלדה חלולים. ביחד עם הכסא הראשון, נוכל לראות וריאציות ותיקות וחדשות של הכסא, וכסאות מעוצבים בטכניקות חדשניות.

את הכסא שלמטה מייצרים היום בטכניקה חדשנית שניתן לראות בסרטון שבתצוגה – המעצב מצייר אותו בחלל ביד חופשית, ואת התרשים החומרי התלת מימדי מכניסים למכונה מיוחדת שיוצקת אותו והופכת אותו לקשיח.

עוד כסא בעיצוב חדשני הוא כסא העץ הזה, אשר מורכב ממוטות פשוטים אשר חוברו בעזרת חומר חיבור חדשני.

הערוכה  והחוברת המקיפה המלווה אותה מציגה את הרקע ההיסטורי לייסוד הבאוהאוס בוויאמר על ידי ולטר גרופיוס. המניפסט שמצהיר על עקרונות בית הספר, ביניהם – לימוד אצל שני מייסטרים – אומנויות ותיאוריה. "אי-אחידות מפרה" בין אמנים מתחומי עשייה מגוונים ובין רבי אמן בתחומי אומנויות שונים.

בתקופה של אינפלציה דוהרת ואיבוד ערך הכסף, נדרשו מיליוני מרקים כדי לרכוש כיכר לחם. שטרות חדשים הונפקו כל העת. בבאוהאוס עיצבו שטרות צבעוניים, בקו נקי ופשוט.

התקופה בין מלחמות העולם מאופיינת בתהפוכות פוליטיות רבות, שסופן עליית הנאציזם. בית הספר בוויאמר נסגר מטעמים פוליטיים ונפתח מחדש בדסאו ב-1925. מנהלו השני, הנס מאייר מואשם ב"נטיות קומוניסטיות" ומפוטר. מחליף אותו האדריכל מיס ון דר רוהה. בית הספר בדסאו נאלץ להסגר בשנית ועובר לברלין, שם הוא נסגר סופית בלחץ הנאצים.

חזון הבאוהאוס היה עיצוב שימושי, זול, להמונים, ואסתטי. העקרונות הראשונים לא תמיד עלו יפה – לא כל מוצר היה שימושי, העבודה בסדרות ייצור קטנות הייתה יקרה, והרבה פעמים יוצרה בתהליכים ייחודיים ובעבודת יד. לדוגמה אפשר לראות את המנורה היפיפייה שלמטה – עבודת זכוכית יקרה ושבירה.

משחק השחמט של יוזף הרטוויג הוא דוגמה לתפיסה העיצובית של אנשי הבאוהאוס. לא עוד משחק מלחמה עם מלכים ומלכות, חיילים ופרשים, אלא עיצוב גאומטרי אשר נגזר מהפונקציה והחשיבות של כלי המשחק – הגודל מסמן את חשיבותו בעוד צורתו רומזת על כיווני התנועה האפשריים שלו – קובייה עבור הצריח, אלכסונים עבור הרץ, וכן הלאה. העיצוב בקווים ישרים קל לייצור במכונה.

בכלל, התפיסה הבאוהאוסית הובילה למשחקים מודולריים – משחקי קוביה מהם אפשר לבנות הכול.

ברוח זו נבנה בסטודיו מינאלה-מאדה מזנון מאבני לגו לפי עיצוב של האדריכל והמעצב חריט ריטוולד.

ועוד קוביות – הפעם דרך סרטון שנעשה על ידי תיעוד של עולמות שנוצרו במשחק המחשב הפופולרי מיינקראפט. בעולם זה ניתן לבנות אין ספור עולמות באמצעות קוביות מסוגים שונים. בסרטון שיצרו Space Caviar, מטיילת דמותו המונפשת בקוביות של ולטר גרופיוס ותוהה על העולם הפיזי ההופך לקיברנטי.

מעניין לגלות בתערוכה יותר על תפיסת הצבע של הבאוהאוס. בניגוד לתפיסה הרווחת של הבאוהאוס כמוביל מינימליזם בשחור לבן, היה מחקר רב בנושא הצבע ומשמעותו.

סדרת צילומים  גדולי מימדים של אדריאן זאואר משחזרת בעבודת פוטושופ והדמיה ממוחשבת את חדרי המגורים של אנשי הצוות בבאוהוס, לפי צילומים של אריך קוסמולר, צלם הבאואהוס מ-1926. בתמונה שלמטה אפשר לראות שני שחזורים – בעץ טבעי ובצבע.

התערוכה מתפרסת על פני 4 חללי תצוגה בשתי גלריות ומאפשרת מבט מרענן אל ההבט ההיסטורי והעיצובי של הבאוהאוס. מומלץ לסייר תוך עיון בחוברת התערוכה.

באוהאוס # הכל עיצוב

מוזיאון תל אביב

אגף אניאס ובני שטינמץ לאדריכלות ועיצוב, גלריות 1, 2, 3 – הבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר

אוצרת: יולנטה קוגלר- מוזיאון ויטרה לעיצוב

אוצרת אחראית: מאירה יגיד-חיימוביץ'

פתוח עד לתאריך:  7.1.2017

תערוכת מוזיאון ויטרה לעיצוב והגלריה לאמנות של הרפובליקה הפדרלית גרמניה

למידע באתר מוזיאון תל אביב

למידע באתר מוזיאון ויטרה