יש ניגוד ויזואלי חריף בין פיליפ פסקוואה, האמן הצנוע בעל החיוך העדין, שמגיע לפתיחה החגיגית בזקן עבות, סנדלים וטריקו גזור לבין העבודות שהוא מציג – ציורים גדולי ממדים ועזי הבעה, ופסלים בעלי מראה מבהיק ומצוחצח.

פיליפ פסקוואה, יליד 1965, חי ועובד בפריז ובפורטוגל. פסליו המונומנטליים מוצגים ברחבי פריז ועבודותיו נמצאות באוספים גדולים. פסלי הענק שלו השתתפו בביאנלה ה-53 בוונציה. בימים אלו מציג פסקוואה תערוכה במוזיאון ה- Oceanographic במונקו.

הפורטרטים הענקיים מרשימים ונוגעים ללב, ומזכירים עבודות של פרנסיס בייקון וג'ני סאביל. הם מופיעים על הקיר במלוא עוזם, בלי להצטנע, מפגינים נוכחות אישית ורגשית חזקה. יש בהן משהו חי וחשוף וקשה להוריד מהן את המבט.

מנגד, הפסלים שיוצר פסקוואה נראים שלוים, דוממים, חסרי מבע רגשי ומהוקצעים למשעי, כמעט כאילו ייצרה אותם מכונה ולא יד אדם. הסמלים בהם לקוחים מעולם ציורי הטבע דומם ההולנדיים, הוואניטס, ציורים שהכילו בדרך כלל פרחים יפיפיים בשיא פריחתם ומעבר לו, יחד עם חרקים מתים לידם, ולעיתים גם גולגולת ונר כבוי – החיים והמוות זה לצד זה. אצל פסקוואה נמצא גולגולות ועליהן פרפרים עשויות כרום או ברונזה – פרפרים שפוסלו כך שלא יתכלו. ממנטו מורי, כשם התערוכה הוא "זכור שתמות" – אמירה שתחילתה עוד בתרבות הרומית וליוותה את הנצרות בימי הביניים, ומצביעה על היות האדם בן חלוף, ומציעה לו לגלות צניעות וענווה.

לצד הגולגלות מציג פסקוואה עצי זית, סמל שבמיוחד כאן אצלנו קל להבין כי הוא קשור להמשכיות החיים, לטבע, לקרקע. יוצא דופן בין הפסלים בתערוכה הוא שלד בצבע טיטניום של דינוזאור טי-רקס – שריד של פעם שמקבל נוכחות חדשה באמצעות הפיסול המתכתי.

 פסליו של פסקוואה הם בדרך כלל בקנה מידה גדול, כך שגם גלריה זימאק המרווחת אינה יכולה להכיל אותם. בתערוכה מוצגים רק פסלים בגודל קטן ובינוני, דוגמאות לפסלים גדולים שמוצגים במקומות אחרים. תג המחיר אף הוא אינו צנוע, ומתחיל מ-50,000 ₪. אין הרבה אספנים בארץ שיכולים לעמוד במחירים אלה, אבל נראה שהאמנות שיוצר פסקוואה תדבר אל לב רבים – יש בה יופי רב, גם אם לא עומק, ומסרים שמלווים את התרבות שלנו דורות רבים, ועדיין רלוונטיים.

פיליפ פסקוואה/ממנטו מורי

גלריה זימאק לאמנות עכשווית

נעילה: 21.7.2017