בימים אילו נפתח מחדש בית טיכו והופך לפנינה של היסטוריה ואמנות בלב העיר הסואנת. בין הבניינים הגבוהים והמודרניים המקיפים מכל עבר שוכן בית ההיסטורי שנבנה כבר לפני כ-150 שנה, על ידי הגא רשיד נשאשיבי, והוא נחשב לאחד הבתים הראשונים שנבנו בירושלים מחוץ לחומות. בשנת 1924 נרכש הבית על ידי רופא העיניים המפורסם ד"ר אברהם טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו, אשר זכתה בבוא הזמן בפרס ישראל. ביתם היה מרכז חברתי תוסס – מטופלים שהגיעו לבדיקת עיניים אצל הרופא המפורסם, אנשי חברה ורוח. אנה טיכו גרה בבית עד סוף ימיה, והורישה את הבית למוזיאון ישראל. בימים אילו הסתיים שיפוץ יסודי של הבית יחד עם גינתו המזמינה, על ידי אדריכלית השימור תמר יניב. אחת התגליות המפתיעות בזמן השיפוץ היו ציורי תקרה כחולים שהתגלו במהלך קילוף שכבות הטיח. מדובר בציורי תקרה מקוריים מהמאה ה- 19 שבני הזוג טיכו עצמם לא הכירו, מאחר והיו מכוסים שכבת טיח דקה אשר כיסתה אותם. הציורים שוחזרו ויראו בתקרת המסעדה בקומה השנייה, לכשתפתח בחודשים הקרובים.

מנכ"ל מוזיאון ישראל, גיימס סניידר ציין כי בית טיכו נפתח מחדש במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-50 של המוזיאון – אשר נחגגו בחודש מאי השנה עם שלל אירועים מיוחדים.

כאשר נכנס לבית, נמצא מצד שמאל גלריה שבה תערוכת קבע המספרת את סיפורו של הבית, ושבה מוצג גם אוסף החנוכיות הייחודי של ד"ר טיכו. גלריה נוספת מציגה מבחר מיצירתה של אנה טיכו. כן מוצג במקום סרט וידיאו של הבמאי עמית גורן שיספק הצצה לחייה של אנה טיכו באמצעות זיכרונות שכתבה, ראיונות עמה וצילומים וקטעי סרטים ישנים.

לימין הכניסה נמצא את הגלריה לאומנות עכשווית, בה מוצגת כעת התערוכה של נירה פרג "הזכות לנקות" העוסקת בכנסיית הקבר ובטקסים של הבאים למקום. זהו מקום קדוש לכמה זרמים נוצריים אשר ביניהם נוצר סטטוס קוו על חלוקת האחריות במקום – שבאה לידי ביטוי במיקום האבנים אותן מותר לכל פלג לנקות – כפי שאפשר לראות באחת מעבודות הוידאו במקום.