השבוע נפתחה בגלריה החווה בחולון תערוכת "כנפיים", אשר אצרה נורית טל-טנא. הגלריה שוכנת במבנה ערבי עתיק על שטח של חווה חקלאית, מראה מרענן בקרב המבנים התעשייתיים ואולמות האירועים באזור התעשייה.

לכנפיים עושר תרבותי והיסטורי רחב – התפיסה הדתית של מלאכים בעלי כנפיים – כנפיים השייכות ליצורים בעלי כוחות עליונים. הרצון להמריא של בני האנוש – דאדלוס ואיקרוס ומכונות התעופה של דה וינצ'י, וגם בחלומות הילדות שבאים לידי ביטוי בסיפור פיטר פן וב"מסע הפלאים של נילס הולגרסון הקטן ואווזי הבר" שגדלנו עליהם וחלמנו אותם. התערוכה מערבת כנפיים מסוגים שונים – מהכנפיים כמאכל, כנפיים כמושג מיתולוגי וכנפיים שלא יכולות לעוף, ככנפי הזכוכית הלבנות של מירה מיילור.

בתערוכה מוצג גם צילום שלי – רינה שיינפלד בחזרות למופע "פתקים לרינה באוש", עם כנפיים אשר יצרה עפרה פרידמן, אשר מציגה מגוון כנפיים מפוסלות מרשת בתערוכה – מראה המביא איתו קלות וכבדות כאחת. הצילום נבחר לייצג את עונת העיצוב בחולון.

בין המציגים בתערוכה ניתן למצוא את: אריה ברקוביץ, בוקי שיף, דניאלה קופלר, טל טנא צ'ציקס, יובל אצילי, יובל חן, מוטי מזרחי, מירה מיילור, סרגיי טונין, עפרה פרידמן, צביקה קנטור וקרן וולף. לצד השפים: אוסמה דלאל, ישראל אהרוני, ננה שרייר, שאול בן-אדרת, שמיל הולנד.

התערוכה נפתחה בנוכחות ראש העיר מוטי ששון, אשר ציין את העושר התרבותי הגדול בעיר ואת חשיבות התרבות לנפש האדם. מוזיאון העיצוב בעיר נבחר כאחד מפלאי תבל על ידי מגזין תיירות ידוע.

עוד עבודות המוצגות בתערוכה:

במסגרת עונת העיצוב בחולון נפתחו 5 תערוכות חדשות בנושאים שונים, בינהם התערוכה "כן – לא, שחור – לבן" בבית מאירוב, העוסקת ביחס שלנו לשחור – כדברי האוצר ד"ר גיא מורג צפלביץ': "אנו מבקשים להתמודד עם המורכבות שהצבע השחור נושא עמו ברמה האנושית, נפשית, פוליטית ואמנותית ובודקת את יחסי הגומלין בינו לבין הצבע הלבן. למי שייך הצבע השחור? השחור שייך לא רק לאתיופים, הוא שייך לפנתרים השחורים, לפליטים, למיעוטים, למהגרים, ללילה. הוא נתפש  כרע, אפל, יוצא דופן, מפחיד. מה ואיך זה להיות שחור? לעומתו נחשב הצבע הלבן לנקי וטהור, האם הוא אכן כזה? איך זה מרגיש להיות לבן?  האם הלבן שלי הוא הלבן של מישהו אחר?"

הצצתי לתוך התערוכה והבאתי כמה דימויים. התערוכה מסקרנת, והנושא חשוב. היה קשה להתרשם בצפיפות בערב הפתיחה ושווה לחזור שוב.