שירים רבים נכתבו על יפו, והם מקבעים אותה בתודעתנו כמקום רומנטי. התרנגולים שרו "אין כמו יפו בלילות, אין כמו יפו בעולם" וסיפרו על פושעים קטנים מהשטח הגדול, ובשיר "נמה יפו" יש אפילו אורחת גמלים לתפארת.

 ובכן, הגמלים כבר לא כאן, וגם השטח הגדול כבר הפך לגן פורח. יפו מתחדשת, אזור העיר העתיקה שופץ והפך למתחים אומנותי תיירותי, ומתחם שוק הפשפשים שהיה מוזנח ועלוב במשך הרבה שנים משופץ לאיטו בעשורים האחרונים והופך למרכז משיכה לעסקים צעירים וחדשים. הצטרפתי לסיור אדריכלות ראשון מסוגו עם עליאל קיי, אדריכלית ממשרד קיסלוב-קיי שהיה אחראי על עיקר השיפוץ במתחם.

ראשית התהליך בשנות השמונים, במיפוי השטח ובירור שייכות הקרקעות. מרכז השוק, בו נמצאת היום הכיכר המרכזית והקיוסק היה בכלל בסיס צבאי נטוש, מוקף בגדר, שהיה צריך לפנותו. העיקרון המנחה לשיקום היה שימור האוכלוסייה הקיימת תוך כדי שיפור התשתיות והכנסת אוכלוסייה חדשה. השיפוץ התבצע רחוב רחוב כדי לא לשבש לגמרי את מהלך חיי המסחר, כאשר בכל רחוב נעשו חפירות היסטוריות. אחת התגליות המפתיעות היא שחלק מאזור השוק היה מיושב בעבר ונכלל בתחומי יפו העתיקה. השיפוץ נעשה תוך שימור האופי של הבניינים הקיימים, והוספת קומות עליונות בסגנון מודרני שתואם את סגנון הבנייה באזור, כך שניתן להבחין בין המקור לתוספת. אילו הם הקצוות הפרומים שביקשו לשמור בשיפוץ – אין הפרדה בין ישן לחדש, ובין אוכלוסיה "רצויה" ולא רצויה.

אחת הפנינים באזור היא רחוב רבי חנינא – רחוב הרוס ומוזנח של בניינים בני קומה אחת הפך בשיפוץ עדין לרחוב יפיפה עם בניינים בני 3 קומות ואופי ייחודי. משפחת קיי השתכנה באחד הבניינים המשופצים, ומעניין לראות גם את התכנון הפנימי שבחרו – 3 דירות המשפחה מחוברות על ידי מסדרון, כך שלכל משפחה יש חלל פרטי וגם חלל משותף לכולן. הדירות מתוכננות עם חדרים קטנים ודגש על חלל משפחתי גדול, ומעוצבות באופן לא שגרתי. מאז השיפוץ האזור הלך והתייקר, והדור הצעיר כבר לא יכול להרשות לעצמו לגור ברחוב, אך עדיין גרים בו חלק מהתושבים המקוריים. אחת מהצלחות הרחוב היא הקהילה החמה שנוצרה בו, ובחגים הדיירים סוגרים את הרחוב וחוגגים בארוחת חג משותפת במדרחוב.

הסיור השאיר טעם של עוד – על חשיבה אדריכלית מוצלחת, על שיקום אורגני ושילוב חברתי.

וגם בשיר: זוהי יפו בביצוע של גידי גוב הצעיר עד מאוד.

סיור האדריכלות מתקיים במסגרת סיורי האומנות של שני וורנר – talking art.