המילים של ערן הדס
זכור את יום השבת לקדשו / אבל הוא לבדו בין כה וכה / ויכל אלהים מכל מלאכתו / והוא מתמהמה והוא לבדו / מכל מלאכתו אשר ברא / שגם אם יתמהמה / בוא יבוא
ערן הדס
בן-אנוש, נולד ב-1976
תואר ראשון במתמטיקה ומדעי-המחשב, אוניברסיטת תל אביב. תואר שני במדעי-המחשב, אוניברסיטת בר-אילן. שרד את מסלול העתודה האקדמית. בעל 13 שנות ניסיון בהנדסת-תוכנה. הגה את הפלינדרום "רק פושטק עלוב בולע קטשופ קר". פרסם ותירגם שירה בארה"ב ובישראל בעיקר תחת שמות בדויים.
צאלה כץ
דמות בדויה, נולדה ב-2006
נפטרה ב-2007. נולדה מחדש ב-2009. משוררת הרשת העברית הראשונה. אחדים משיריה תורגמו ללמעלה מעשר שפות ופורסמו בעשרות מדינות, לרבות באנתולוגיות במצרים ובלבנון. בארץ, שיריה ראו אור בכתבי-עת ואנתולוגיות רבות, כגון "קטע", "כתם", "מעין", "אדומה", "לצאת", "חדשה", "זוטא" ועוד. ספר השירים השני שלה, "ERA?", יצא בגרסת ויקי המאפשרת לגולשים לקחת חלק פעיל בעריכתו.
וגם
הדס, תושב תל אביב, הוא מתכנת ומרצה בתחום תרבות הרשת, חבר בקבוצת המשוררים גרילה תרבות וקבוצת הנטארט "בנות טיורינג". הוא עוסק בחיבור בין שירה לבין טכנולוגיה, ובין שיתופי הפעולה שלו תוכנה שמחברת שירים על-סמך גלי המח של הכותב, ורובוטית שמראיינת בני-אדם על אנושיות.
שיריו של ערן הדס הופיעו לראשונה בכתב העת מעין תחת השם הבדוי צאלה כץ. לצאלה כץ הורכבה ביוגרפיה דמיונית כמשוררת שכתבה את השיר "סופרפארם" הידוע של הדס.
בהמשך פרסם הדס שני ספרי שירה באינטרנט בגרסת ויקי, את הספר "era" ואת הספר "Heavy Meta". ספרו השלישי "אנשים שאתה עשוי להכיר" יצא בהוצאת פלונית והוא למעשה מניפולציות ממוחשבות על שיריה כשחלק משירי הספר הם תוצאות החיפוש העולות במנוע החיפוש של גוגל ואחרים הם שירים שחולל מחשב. ספר שיריו החמישי של ערן הדס "מקש הרווח" מכיל גם אסופה של שיריו מספריו הקודמים. הספר נבחר לספר השנה במספר כתבי-עת ואתרים. הדס השתתף כפרפורמר-משורר בהצגה "גן העדן האבוד" שזכתה בפרס הצגת השנה בפסטיבל עכו 2014. בשנת 2016 הקים ביחד עם דניאל עוז את הוצאת הספרים העצמאית "ברחש".
וגם
ב-2005 פרסמה כץ באינטרנט את השיר "השלמה/נשיות": אינני דובשנית/ אני עוגיית עבאדי מתוך הקובץ "ההרכב הפותח". השיר זכה לתגובות פנטסטיות ובאורח מפתיע הפכה צאלה למשוררת הפופולרית בישראל, עם עשרות אלפי כניסות לאתרה מדי יום. שיר אחר מאותו קובץ, "סופרפארם", פתח את גליונו השני של כתב-העת מעיין והפך לשיחת היום בבתי-הקפה של המשוררים. השורה אל תטפטף עלי שמש/ קח אותי לסופרפארם הפכה למטבע-לשון ולבסיס למשחקי מילים של עורכים במדורי הספורט. בביקורת השירה של רשת שוקן, הגדירה המבקרת דנה רוטשילד את השירה בת-זמננו כז'אנר שהתגבש בעקבות השיר סופרפארם.
אצל ערן הדס, המילים, עולם הרשת והמחשוב הם כר המשחקים. האלטר אגו הנשי שלו, צאלה כץ כתבה שירים ראשונה. שיריה עוסקים בחוויה נשית, עכשווית מאוד, שנוגעת במציאות המקוונת שאנו חיים בה. הדס מנצל את הרשת כדי לתעתע וליצור מסך של ערפל בין עצמו ובין יצירתו. הטקסים בכתבה הזו נכתבו בחלקם הקטן על ידי, ובחלקם הגדול על ידי הדס בשמותיו השונים, ועל ידי מבקרים שונים. נראה לי רק הולם לסקר את עבודתו דרך המילים שבחר לעצמו ושבחרו עבורו, בלי להבחין בין אלה לאלה.
תרגום/צאלה כץ
כשאני רוצה לדעת איך בדיוק מנקדים מילה בעברית
אני מתרגמת אותה בראש לאנגלית
ואז מסתכלת באינטרנט במילון אנגלי-עברי
לראות את התרגום העברי לתרגום האנגלי
הוא מנוקד
שיר זה תופס באופן מילולי את החיבור האנושי/הממוחשב – את הדרך בה המחשב משלים את האדם בדרכים לא צפויות. בפני עצמו, השיר הוא אלגוריתם – תכנית עבודה שמחשב יכול להבין ולעבוד לפיה. החיבור בין התוכנה למילים הוא אחד מהנושאים העיקריים בהם עוסק הדס. אחד מעבודותיו היא צאלייזה – חיבור של שיריה של צאלה כץ עם תוכנת המחשב אלייזה, אשר נוצרה כדי לדמות פסיכיאטר ממחושב. המשורר דוד אבידן ניהל עם אלייזה שיחות שהתפרסמו בספר "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" וניסה לייחס לה תבונה. המשחק בין האנושי לממוחשב, מתחיל כבר אצל אבידן – לפי צבי ינאי אלייזה גילתה אינטליגנציה גבוהה מדי, ולדעתו אבידן ערך אותן – כלומר היצירה שפורסמה הייתה אמנם מבוססת על שיחות מחשב, אך בשורה התחתונה היתה יצירה אנושית. בהמשך יצר הדס את ליזטוש, גרסה פאקצית של אלייזה, ואת פרנקי, רובוטית המראיינת אנשים על מהות האנושיות. אבידן כתב: “בעתיד המחשבים יהיו אנושיים יותר, אך גם האנשים יהיו מחשביים יותר”. האמנם זהו האדם אשר אט אט הופך למחשב, או שמא גם המחשב הופך אנושי יותר?
אחד השירים של צאלה כץ שזכה להצלחה רבה היה "סופרפארם". לפני כל הכוונות האידיאיות והפואטיות שיכולות להיות לשיר, הוא בראש ובראשונה שיר סקסי, מיני מאוד ומלא חיות.
סופרפארם/צאלה כץ
1
אל תטפטף עליי שמש
קח אותי לסופרפארם
2
למילה סופרפארם יש צליל צעיר
כמו בורגרראנץ' או אוברדראפט
3
הייתי רוצה שתגלח את שערות בית החזה שלך
לפני שניכנס לסופרפארם
אני כועסת על כל נשות העולם
איך אפשר להיכנס לסופרפארם בשלווה
…
אנחנו בזמן מאוד מיוחד מבחינת השירה. גם מפני שפיזור הקשב מעודד קריאה של שירה על פני פרוזה, וגם כי שירה היא מדיום טוב להיכנס אתו למאה ה־21. אנחנו נמצאים בזמן מיוחד שבו רוב הקריאה בעולם מתבצעת על ידי מחשבים, ובדור הבא סביר להניח שגם הקריאה בעלת המשמעות הרגשית תתבצע על ידי מחשבים. אנחנו בפעם הראשונה ככותבים צריכים לכוון לעולם שבו לא רק בני אדם קוראים אותנו אלא גם מכונות.
הדס עסוק כבר לא מעט שנים בניסיון לכתוב שירה ממוחשבת. הוא כותב לשם כך תוכנות-מחשב מיוחדות, מין מעבדי-תמלילים אוטומטיים, ומשתדל שתוצריהם ידמו ככל האפשר לשירים. אחד מנביאי הרעיון היה דוד אבידן שהזכרנו, אבל יש הבדל משמעותי בינו לבין הדס. אבידן היה בעיני עצמו משורר-על: הוא אהב לדמות את עצמו לחייזר או לאורח מן העתיד שהגיע אלינו מתרבות הרבה יותר מפותחת-תקשורתית, ומחשבים היו בעיניו מורי דרך ועמיתים לשכלול עצמי. במילים אחרות: העיקר אצלו, כמו אצל רוב משוררי העבר, הייתה הווירטואוזיות היצירתית שלו, והוא רתם את הטכנולוגיה לצרכיה. גם הדס רוצה להשתמש בטכנולוגיה כדי לפרוץ את גבולות התודעה האנושית – את הכבלים של ביוגרפיה ומסורת – אבל לא כלפי מעלה, אל וירטואוזיות מסוג חדש, אלא כלפי מטה, אל היסודות האלמנטריים, המגומגמים, של השפה. אם אבידן שאף להיות אולטרא-משורר, ולנסוק מעל לשאר המשוררים, הדס שואף להיות אינפרא-משורר, ולחתור אל הבסיס שעליו כולם ניצבים.
מחשבה זו מובילה אותנו אל אחת העבודות האחרונות של הדס – "קוד". אלו שירי הייקו שנוצרו על ידי תוכנה ממוחשבת אשר סרקה את ספרי התורה בחיפוש אחר המבנה המגדיר את ההייקו :שבע עשרה הברות המאורגנות בשלוש שורות: חמש, שבע, חמש.
נמצא מאחורי הדס חיפוש ערני ונלהב אחרי הקשר שבין שירה והעידן הטכנולוגי, בין השירה לבין מהפכת המחשוב והאינטרנט. הדס, לאורך שנות יצירתו הלך והתקרב לרעיון כי המחשב, כלומר התכנות, יכול לספק פריצת דרך בצורה שבה אנו מתייחסים לשירה. ואכן, ההתבוננות בשירים שנוצרים מגלים משהו עמוק לא רק על השירה אלא על השפה בכלל – את הצורך לרענן כול הזמן את הקריאה שלנו במה שנדמה יציב וחתום.
קוד
א-1
תְהוֹם וְרוּחַ
אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת
עַל פְּנֵי הַמָּיִם
א-89
אֶת הָאֲדָמָה
לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ
נָע וָנָד תִּהְיֶה
בפרויקט האחרון שלו עוסק הדס בשיח העדתי בישראל, ומי שמודר ממנו. הוא יוצר תוכנת מחשב אשר מאתרת מידע על סמך דף הויקיפדיה של המשורר:
עדות
אני משער לעצמי שזלדה היא משוררת ממוצא אשכנזי
אני מתאר לעצמי שעמיחי חסון הוא משורר ממוצא מעורב
ואני מהרהר לעצמי שאנטון שמאס הוא משורר שאנו מדירים משיח העדות
משפטים אלו נראים כמעט מובנים מאליהם, אבל נדרש ריחוק מסוים כדי להבין כמה ידע צבור כאן אצל כל אחד מאתנו – ברור לנו שזלדה הוא שם של אישה, אבל רובנו לא יודעים שאמו של עמיחי חסון נולדה בניו יורק. דרך המנגנון הממוכן האובייקטיבי כביכול העוסק בשיח האשכנזי/מזרחי, מצביע הדס על המודרים ביותר בחברה הישראלית.
אני מהרהרת לעצמי במילים ובאופן בו אנו קוראים אותן ומפענחים אותן, ובאופן בו הדס מתבונן באותן מילים – וגורם לנו להתבונן בהן אחרת, כאשר הוא גורם למחשב לקרוא אותן ולעבד אותן עבורנו.
כתבה זו מצטטת באופן חופשי מהמקורות שכאן למטה, חלקם אמינים וחלקם פחות, במסע בין מילים, בדיון ופרשנות. אני מקווה שאיש מהמחברים לא יחוש עצמו נפגע.
מקורות
פנים אמתיות, ראיון עם ערן הדס מאת יובל בן עמי
פנורמה רחבה ככל האפשר/ אילן ברקוביץ' מוסף ספרים הארץ
"שיר של שבת: עם המשורר ערן הדס" מאת יונתן ברג בוואלה-יהדות
"עכבר הבית עם ערן הדס" מאת עודד ירון
