בדרך כלל הבלוג הזה מוקדש לתערוכות ומופעים שאני רואה. היום הוא קצת שונה – אני רוצה להקדיש אותו לתערוכת צילום שאני אוצרת. אוצרות היא מלאכה עדינה של איסוף והתאמה, כדי ליצור שלם הגדול מסך חלקיו – תערוכה שהיא לא רק אוסף עבודות שמוצג ביחד.

יצירת התערוכה החלה בפברואר השנה. חזי ואבי, שני חברים צלמים פנו אלי שאאצור להם תערוכה בנושא משותף שעסקו בו  – מוות. לקחתי על עצמי את האתגר וצרפתי לתערוכה עוד 3 אמנים שהכרתי ועבודותיהם נראו לי מתאימות ומרחיבות את הנושא. הכנתי רשימת עבודות וטקסט שמחבר אותן ופניתי למספר גלריות. לשמחתי, קיבלו את הצעתנו באינדי, גלריה שיתופית לצילום – המקום המתאים ביותר לתערוכה מעין זו בעיני.  כאן החל חלק משמעותי בתהליך – בליווי חברות הגלריה הקשובות והסבלניות, רונית פורת ואורית ברתיני שביט, דייקנו את בחירת העבודות, בחרנו גדלים עבורן והוספנו עוד אמנית וגם עבודות שלי שהעשירו את נושא התערוכה, ובסופו של דבר תלינו את התערוכה יחד. תליית התערוכה אולי נשמעת כחלק טכני של העבודה, אך למעשה היא בלבו – אילו עבודות להציג אחת ליד השנייה, אילו זקוקות למרחב שקט מסביבן, כיצד הן מחזקות זו את זו, ליצור מוקדי עניין בפינות התערוכה השונות, ולתת מקום מכבד ואוהב לכל אחת מהעבודות.

ביום חמישי (מחר) תפתח התערוכה – ותהיה פתוחה רק עוד בשישי ובשבת. הבהוב קצר והיא נעלמת, כמו פרח הלילה שלי שמוצג בתערוכה. הנה כמה מחשבות שליוו את תהליך האוצרות והקמת התערוכה:

האמנות במהותה נוגעת ביסודות הקיום האנושי – שמחה ועצב, אהבה ובדידות, חיים ומוות. מבין כולם, האחרון נשאר המסתורי ביותר, זה שאיננו יכולים לחוות אותו ישירות בחושינו. הרצון להביט ולדעת את המוות מלווה את הצילום מראשיתו. בתערוכה זו מוצגות עבודות של אמנים שעוסקים באותו רגע סף, ובעיקר בניסיון להציץ מעבר לו.

הצילום הוא השהייה. עצירה בין מה שהוביל לרגע הזה ובין הלא ידוע, שנמצא מעבר לזמן הצילום. כמוהו גם המוות, רוכב על גל החיים עד התנפצותו. איננו יכולים לחצות את סיפו, והוא נותר חבוי, כאורידיקה, הולך מאחורינו בלי שנוכל להביט בו. הדימויים בתערוכה נוגעים בדרכים שונות באותו רגע חמקמק, מנסים לאפשר לנו מגע איתו, ידיעה כלשהי של הצפון.

"הבל הבלים הכל הבל" אמר קהלת. ה"ממנטו מורי" הנוצרי מזכיר את סופיות החיים – זכור שתמות. ציורי הואניטאס ההולנדים והפלמיים נוגעים בעושר של חיי היום יום מול אפסות החיים, דרך ריקבון הפירות וכליית הצמחים והחרקים. פעמים תופיע בצילומים גם בועה המסמלת את שבריריות הנפש האנושית. הצילום אימץ נושאים אלו ועסק בהם באופנים שונים, שחוזרים ומעסיקים אמנים שוב ושוב.

אצל חזי פנט בית הקברות הוא מקום ההרהור והחקירה. הוא תר אחרי סימנים לנפש שנעלמה ברסיסי האור שהוא מוצא. באפלה הפנימית הוא מוצא הבהובים של עולם אחר.

נדמה שבתקופה הוויקטוריאנית, תקופת השיא של המהפכה התעשייתית והאימפריה הבריטית, סרבו לקבל את המוות. אחד המנהגים מהתקופה היה להלביש את המתים, להעמיד אותם ולהצטלם איתם צילום משפחתי אחרון למזכרת – צילום "פוסט מורטם". בצילומים מצמררים אלה קשה לדעת מי החי ומי המת. עבודותיה של סימה קירשנר, דור שני, עוסקות בצמידות הזו בין החיים והמוות – היא משלבת צילומי ילדים מתים עם צילומים שלה בתור ילדה, ונוגעת בחרדה הקיומית ובמוות הפנימי.

דוד פרנקל עוסק במוות הגלום במהותו של האובייקט – אנדרטאות וגוויות שמשאיר העולם מאחוריו – מבנים שתור הזהב שלהם חלף, חפצים שנשארו ללא תפקיד, פוחלצים שעוד רגע יקומו וילכו לדרכם.

נורית גל,  בדימויים מינימליסטיים של אור, צבע וקומפוזיציה יוצרת איים  של אי-מציאות, של הדבר ברגע שלפני – לפני שיחצה את הקו אל הלא ידוע.

אני בחרתי להציג פרח לילה שמאיר בזוהר פנימי – פרח שיקמל עת יאיר הבוקר.  בדימוי נוסף שהופך למיטה או מצבה, אני מחברת שני ילדים, אשר נסרקו מספר המלמד החייאה. הילדים, ספק ישנים, ספק מתים, אולי יקומו עוד רגע, ואולי כבר לא.

הדימויים של אבי רייס מצולמים במקום אחר, הרחק מהשמש הישראלית הצורבת. זרותו של הנוף  מחדדת את ההתבוננות באותו רגע חמקמק – האנייה שתקועה בקרח, האם תפליג באביב או תישאר בחורף נצחי? נוף חורפי מטושטש, מגורען, כמו תמונה מתוך חלום שאיננו בטוחים שאנחנו זוכרים. השחפים שממריאים כמו במסדר תעופה, לנגד היד שנותנת או מבקשת דבר מה.

בתיה של ספי גרשוני יוצאים מספרי אדריכלות . כמצבה למה שהיה היא מקפלת וגוזרת ומצלמת שוב, הדהוד לכך שהמוות גלום בבניין עוד מרגע הבנייה, כמו הפניקס שנולד מחדש מאפרו שלו, שוב ושוב.

כל אחד מהאמנים נוגע ברגע המעבר בדרך משלו, כל דימוי מזמין התבוננות ותחושה אחרת. הרגע הקצר הופך להווה מתמשך, זמן להרהור והשתהות.

הרגע שאחרי

אוצרת: ענבל כהן חמו

משתתפים: נורית גל | ספי גרשוני | ענבל כהן חמו | חזי פנט | דוד פרנקל | סימה קירשנר | אבי רייס

אינדי – גלריה שיתופית לצילום

פתיחה: 21/6/18 20:00

שעות פתיחה: 22-23/6 11:00-14:00

כתובת: שביל המרץ 7, בנין 7 קומה ג', תל אביב (באזור קרית המלאכה)

מוזמנים להרשם באיוונט בפייסבוק או פשוט להגיע