פסטיבל מנופים שמתקיים זו הפעם הה-11 מאגד מספר רב של אירועים – פתיחות של תערוכות בגלריות ובחללים שונים, כנס ירושלים לאמנות, אירועים מוזיקליים ואירועים לילדים. לפסטיבל מגיעים אורחים מחו"ל אשר מתארחים בשהות אמן קצרה בסדנאות האמנים. האריו הוטומו מאינדונזיה חוקר את האוכל המקומי – מוציא ממנו תמציות דנא וחוקר את הגנאולוגיה שלו.

אחד האירועים המעניינים של הפסטיבל הוא התערוכה המרכזית שבכל שנה מתקיימת באתר ייחודי. השנה מתקיימת התערוכה בבית החולים "ביקור חולים", בית חולים שעדיין פועל, למרות שלא לעוד הרבה זמן. "ביקור חולים" הוקם באמצע המאה ה-19 כדי לספק שירותי רפואה ליישוב היהודי בירושלים. זהו בית חולים פרטי שלא קיבל מימון מהמדינה וסבל מקשיים כלכליים. ב-2005 נמכר לאיש העסקים ארקדי גאידמק שהתחייב להפעיל אותו. ב-2012 נמכר והושכר לבית חולים שערי צדק, שהפעיל בו חדרי לידה, פגייה ומחלקת יולדות – מחלקות ריווחיות הודות לדמי הלידה שמשולמים לבית החולים על כל יולדת. בית החולים ננטש והולך, הפגייה נסגרה לאחרונה, ובחלל שהותיר מוצגת התערוכה "אחות, אחות" התערוכה המרכזית.

התערוכה מישירה מבט למקום בו היא נמצאת. העבודות בתערוכה עוסקות בחיים ובמוות, בבריאות ובחולי ובהווית בית החולים. תערוכה בבית חולים היא מלכודת של רגשות וזיכרונות. לכולנו חוויות מבתי חולים – ביקור של קרוב חולה, תינוק שנולד, אירועים נעימים ולא נעימים.

לפני דלת הכניסה מקבלת את פני הבאים עבודת האודיו של מיכל היימן, בה נשמע הקול: "מיכל, תהיי בריאה! אמן, אמן", ברכה שמאחלת בריאות אך מרמזת על חולי. מול דלת הכניסה מקבלת את פני הבאים כמעין שלט הדרכה, עבודת הוידאו של איה בן רון, המראה אחות מבצעת פעולות רפואיות שגרתיות – בודקת מכשירים, מכינה חדר ניתוח, נענית למוניטור מצפצף. אך כל הפעולות האלה נעשות בבית חולים נטוש וחרב, מרוקן מתוכנו ומיכולתו לרפא. הפעולות התכליתיות מקבלות ממד נוגה, של טקס חסר תכלית, הד לעבר מפואר.

אנו פונים שמאלה במסדרון ונתקלים בעבודות נוספות. עבודת הווידאו של כרם נאטור, בה הוא מזעיק צוות רפואי כדי שיציל אותו מתקיעות אמנותית, עבודה יפה ומוכרת.
עוד קצת הלאה נמצא המזרן של רן סלפק. סלפק יצק מזרן מגבס, בו נותרו עקבות גוף החולה. עבודה זו נגעה לליבי ביותר. אבי נפטר לפני מספר שבועות בהדסה עין כרם, והעדרו מהדהד את הריקנות שמותיר המזרן של סלפק.

עוד בתערוכה עבודה של גדעון גכטמן שמרגישה טבעית לגמרי בבית החולים, עבודתו של תומר ספיר, שמציגה שלד של יצור בלתי אפשרי בחדר לידה ועוד.

במסגרת הפסטיבל נפתחות תערוכות בגלריות ברחבי ירושלים, הנה טעימה קטנה:

 בגלריה ביתא מוצגת התערוכה הסיבילה ה-11 באוצרות אביטל נאור וכסלר. ורד ניסים מציגה מיצב וידאו שבו אימה מסבירה לה כי עדיף להביא תינוק לבד מאשר להתחתן. ברקע קקופוניה של תוכים שיחזרו אחרי הנאמר בגלריה.

בגלריה לאמנות במכללה על שם דוד ילין מציגה זוודיתו יוסף-סרי את התערוכה סמענה (אוצרת נאוה ברזני),  עבודות העוסקות בזהות שחורה מול לבנה.

בסדנאות האמנים מציגה נינו ביניאשווילי את התקף זאום, שאוצרת הדס גלזר. זאום היא שפה שהמציאו אמני אוונגרד סובייטיים, צלילים בעלי משמעות רגשית ולאו דוקא מילולית. כביטוי לחווית ההגירה שלה והזרות בשפה, משתמשת ביניאשווילי בציור וקולאז'.

בין אירועי הפסטיבל:

תכסיס  – כנס ירושלים ה-4 לאמנות, במכון ון ליר

בין הנושאים שיידונו בכנס: צנזורת אמנות ותכסיסי ההתמודדות מולה, תכסיסים טכנולוגיים ואנטי-טכנולוגיים באמנות, הטווח שבין אמת לאשליה, כלכלה ופוליטיקה כתכסיס אמנותי,  אמנות כביטוי של תכסיסי זהות,  תכסיסי אמנות ותכסיסים משפטיים.

המערבל – הרצועה המוזיקלית של פסטיבל מנופים

סדרת מופעי מקום המשלבים בין אמנות ומוזיקה, מזרח ומערב, ישן וחדש.

סינמה בּלאש

חלל הקרנה ניסיוני שחוקר את הדימוי הנע ואת חוויית הצפייה המשותפת שמציע חלל בית הקולנוע.

עגורנים

אירועי אמנות וסדנאות לכל המשפחה

פסטיבל ״מנופים״ לאמנות עכשווית בירושלים

ניהול: לי היא שולוב ורינת אדלשטיין

29.10.19 – 2.11.19

אתר מנופים