מי רוצה להיות אשם?
הפולנים מנסים בכל כוחם לצאת מנטל האשמה על מעשיהם במלחמת העולם השנייה. לשם כך אף חוקקו חוק כדי למנוע אזכור של פשעי הפולנים. האמת היא שאם נכנס לעורם נוכל גם להבין אותם (גם אם לא להצדיק).
הגרמנים לקחו על עצמם אחריות על פשעי הנאצים, אבל האופן בו עשו זאת שונה מהותית. המדינה לקחה אחריות על מעשי השלטון הנאצי, שילמה פיצויים ועשתה חשבון נפש לאומי. מהלך זה סייע להפריד בין השלטון הנאצי שהוביל את מעשי הזוועה לבין השלטון הנאור היום. כחברה, הם לקחו על עצמם את האחריות להולדת הרוע מקרבם, אך באותה נשימה בודדו אותו – אז. הפושעים הם החיילים, אנשי הממסד, משתפי הפעולה, דברים שקרו אז ונפרדים מהתודעה העכשווית. כמובן שגם זה אינו מדויק, וגילויי אנטישמיות וגזענות מופיעים בגרמניה עד היום, אך כחברה הם מתנערים מהם.
ההאשמה כלפי העם הפולני שונה במהותה. אנו מאשימים את האומה הפולנית בשותפות לרצח, הלשנה על יהודים, בשותפות אקטיבית לפשעי הנאצים. אך מאחר ולא מדובר במעשי השלטון או בפעולות של חיילים אלא באזרחים מן השורה, לא ניתן לבודד את הפושעים, ולהשאיר את האשמה אצלם. האשמה נופלת באופן פוטנציאלי על כל אזרח ואזרח, הוריהם וסביהם. זה נטל כבד לעם הפולני לשאת. מאחר ולא נעשה מעולם חשבון נפש לאומי, האשמה נותרת חסרת גבולות, ומשקלה לא מוקל עם השנים. אנו ממשיכים להאשים את הפולנים על אנטישמיות הדורות הקודמים לשואה, על מעשיהם בשואה, ועל מעשיהם לאחר השואה. כל גילוי אנטישמיות פולני הוא הוכחה לאשמה הקיומית של העם הפולני. ברור שיש סיבות טובות להאשמות אלו, אבל יתכן שיש לנו הטיה הגורמת לנו לראות גם כיום את הפולנים כאשמים יותר מאשר הגרמנים, האוסטרים, או למשל הסלובנים, אשר שיתפו פעולה עם הנאצים מיוזמתם.
אין לי תשובה לשאלה כיצד לסייע לפולנים לקחת אחריות על מעשי האוכלוסייה בזמן המלחמה. האוכלוסייה הפולנית סבלה מאוד מהכיבוש, פולנים רבים נהרגו, והיו גם מעשי גבורה רבים להצלת יהודים, ומצד שני היו רבים בהם שלקחו חלק במעשי הנאצים – בשיתוף פעולה אקטיבי, בהלשנה ותפיסת רכוש. מה יאפשר התבוננות שקולה במעשים האלה? האם ניתן עדיין לקיים בפולין חשבון נפש לאומי, אשר יביא בחשבון את הסבל הפולני ועם זאת את הפשעים שביצעו רבים באוכלוסייה, ואת האנטישמיות רבת הדורות?
הרצון להאשים בולע לתוכו את הדיון באנטישמיות כיום, על צדדיה המסוכנים ושנאת הזרים הכלולה בתוכה, גל עכור ששוטף את אירופה ומכוון כיום כנגד הפליטים המוסלמים. ואולי העיסוק בקורבן היהודי מאפשר לנו להעלים מתודעתו את פשעי הגירוש שביצענו ואנו ממשיכים לבצע, כאשר אנחנו שולחים אנשים שנמלטו בעור שינהם ממדינתם שהתאכזרה אליהם למדינה אחרת שחייהם בה בסכנה?
במדינתנו היום קל להצביע על גזענות ועל תופעות אנטישמיות בעולם, אבל הרבה יותר קשה להסתכל פנימה אל המקומות בהם החברה שלנו גזענית ושונאת זרים. האם הפולנים הם היחידים שמסרבים לקחת אחריות על מעשיהם כחברה?
